הצגת המקור של הדף "בית דין של כהנים"

'''בית דין של כהנים''' (וכן:'''בית דין של הכהנים''', ובקיצור: '''בדש"כ''') הוא מוסד אשר מוזכר ב[[ספרות חז"ל]] ככזה שפעל ב[[תקופת בית שני]]. בהרכב בית הדין ישבו עשרים ושלושה [[כהן|כהנים]] זקנים אשר פיקחו על פעולתו היום-יומית של [[בית המקדש]], בדיקת [[כהן מוחזק#תהליך בדיקת ייחוסי הכהנים|ייחוסם של הכהנים]], ושמירה על קדושת [[כלי שרת|כלי השרת]] שבמקדש.

בית דין זה פעל כשלוחי ה[[סנהדרין]]{{הערה|1=[[ספרי]] במדבר, פרשת קרח, לפסוק "ושמרו את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח"}} וישב בחלק [[העזרה]] שבבית המקדש, ב[[אחורי בית הכפורת]]{{הערה|1=באחת עשרה האמות הפנויות שבין הכותל האחורי של [[קודש הקודשים]] לכותל החיצוני של העזרה.}}.

{{המקדש}}

==המקורות בתורה==
תפקידם של הכהנים כאנשי הוראה מופיע כבר ב[[תנ"ך]] בכמה גוונים, ובמיוחד בספרות הכהנית - [[ספר ויקרא]] ו[[ספר יחזקאל]]. קיומן של ערכאות כוהניות מופיע במקורות חז"ל וכן ב[[הספרים החיצוניים|ספרות חיצונית]]. המקור החז"לי הראשון לרעיון זה מופיע ב[[ספרי]] במדרש על הפסוק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת|מקור=[[ספר במדבר]] יח, ז}}

הספרי דורש את המילים '''ולמבית לפרכת''' ואומר כך: {{הדגשה|מכאן אמרו, מקום היה אחורי בית לפרוכת ששם בודקין יחוסי כהונה|ספרי לספר במדבר יח ז|ספרי במדבר יח ז}}.

==סמכויות ופעולות בית הדין==
על פי ספרות חז"ל, בית הדין של הכהנים כלל בתוכו רק כהנים מיוחסים מזרע אהרן, ובכך היה נבדל מה[[סנהדרין]] שכללה גם שאינם כהנים. מהמשנה עולה כי לבית דין זה היה סמכות לדון [[דיני נפשות]]. לדעתו של [[רבנו חננאל]], בית הדין היה קובע את [[משמרות כהונה|משמרות הכהנים]]{{הערה|1=מסכת תענית יז.}}. כמו כן, בית הדין פיקח על [[עבודת המקדש]] וייתכן שגם על שמישות כלי השרת{{הערה|1=כך ע"פ חלק מהדעות באשר להבנת ה[[תוספתא]] מנחות ט, י.}}

עניין נוסף המופיע ב[[משנה]] מפורשת ב[[מסכת כתובות]] הוא בדבר הקפדה שהנהיג בית דין זה כך שב[[כתובה]] של [[בת כהן]] בתולה הנישאת, יהיה כתוב סכום של ארבע מאות [[זוז]] ולא מאתיים בלבד, כפי שתיקנו חכמים לשאינן בנות כהן{{הערה|1=משנה כתובות א, ה; שם י, ב.}}.
 
ייתכן ובית הדין של הכהנים עסק אף בקבלת עדים ל[[קידוש החודש]] כפי שעולה מהמשנה ב[[מסכת ראש השנה]]: {{הדגשה|טוביה הרופא.. ראה את החדש.. ובנו ועבדו משחרר, וקבלו הכהנים אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו|משנה ראש השנה א ז|משנה ראש השנה א, ז}}.

נראה שב[[יום הכיפורים]] נטל לעצמו בית הדין תפקידים מיוחדים - הקפדה על היות האיש העתי המשלח את השעיר אל המדבר כהן{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] דף כז, במשנה שם וב[[רש"י]].}}, ואולי אף אחריות על הכנת הכהן הגדול [[יום הכיפורים בבית המקדש|לעבודת היום]]{{הערה|1=משנה, ראש מסכת יומא.}}.

בית דין של הכהנים היה מפקח גם על עבודתם של הכהנים עצמם. כך למשל, ההלכה היא שאשה שטמאה בטומאת לידה או [[זיבה]], צריכה להביא כסף שיקנו בהם הכהנים קינין של עופות להקרבה, וידעה בבירור שהכהנים יקריבו את הקינין לטהרתם באותו יום שכן בית הדין של הכהנים לא היה מסתלק ממקומו עד שנקנו קרבנות בכל הכסף שהביאו הנשים להקרבה ולטהרה{{הערה|{{בבלי|ערובין|לב|א}}.}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|הלכה}}

[[קטגוריה:כהונה]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]