הצגת המקור של הדף "מסית"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ב[[יהדות]]|אחר=הסתת אחרים לביצוע [[עבירה]]|ראו=[[הסתה]]. לערך העוסק בהדחה של עיר ל[[עבודה זרה]] ראו [[עיר הנידחת]]}}
{{סוגיה
|מקרא=
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|טז}}, {{ספר המצוות|לאו|יז|ללא=שם}}, {{ספר המצוות|לאו|יח|ללא=שם}}, {{ספר המצוות|לאו|יט|ללא=שם}}, {{ספר המצוות|לאו|כ|ללא=שם}}, {{ספר המצוות|לאו|כא|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|תנז}}, {{ספר החינוך|תנח|ללא=שם}}, {{ספר החינוך|תנט|ללא=שם}}, {{ספר החינוך|תס|ללא=שם}}, {{ספר החינוך|תסא|ללא=שם}}, {{ספר החינוך|תסב|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
|שם=הסתה לעבודה זרה}}
ב[[הלכה]], '''מסית''' הוא [[יהודי]] המסית יהודי אחר לעבוד [[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]]. מעשה זה מתקשר לשש [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]]. על פי ההלכה, עונשו של המסית הוא [[סקילה (הלכה)|סקילה]].

== מקור הדין ==
מקור הדין הוא ב[[ספר דברים]] ב[[פרשת ראה]] פרק יג פסוקים ז - יב:

{{ציטוט|תוכן=כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר, נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו, כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ, יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.}}

== דיני מסית ==
מספר דינים ייחודיים נאמרו בהלכה לגבי מסית:
*אפילו אם המוסת לא עבד עבודה זרה, המסית מתחייב.
*חייב מיתה גם ללא התראה גמורה.
*מכמינים למסית עדים על מנת להפלילו.
*אין מלמדים עליו זכות במשפט.
*דווקא המוסת מוציא את המסית להורג.
*יש להכריז בציבור על הוצאתו להורג (על פי הכתוב "וכל ישראל ישמעו ויראון"). לדעת [[רבי עקיבא]] הוצאתו להורג של המסית צריכה להיות בזמן הרגל, כשכל העם נמצא בירושלים.<ref>[[רמב"ם]] '''משנה תורה''', הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ה</ref>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר דברים}}
{{דיני נפשות}}
{{קצרמר|הלכה}}

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] 
[[קטגוריה:קצרמר יהדות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:הסתה והמרדה]]
[[קטגוריה:פרשת משפטים]]
[[קטגוריה:פרשת ראה]]
[[קטגוריה:חייבי סקילה]]
[[קטגוריה:איסורי עבודה זרה]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]