הצגת המקור של הדף "נבלה (הלכה)"

ב[[הלכה|נבלה]], היא [[בעלי חיים|בעל חיים]] שמת ללא [[שחיטה]] כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).
השוחט בהמה טמאה לנכרי ומפרכסת, מטמאה טמאת אכלין. אבל לא טמאת נבלות, עד שתמות או עד שיתיז את ראשה (חולין פרק ט). הנבלה אסורה באכילה, ואף מטמאת את הנוגע בה או הנושא אותה ב[[טומאת נבלה]].

== איסור האכילה==
בתורה נאמר: {{ציטוטון|לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה, או מכור לנכרי, כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך.|{{תנ"ך|דברים|יד|כא|קצר=כן}}}}
הפסוק קובע שהנבלה אסורה באכילה אולם מותרת בהנאה, כלומר ניתן להפיק ממנה כל תועלת שהיא מלבד אכילה. לפיכך מותר למכרה לנכרי, או לתת אותה במתנה ל[[גר תושב]], שלא קיבל על עצמו את כל תרי"ג המצוות אלא רק את [[שבע מצוות בני נח]].

== טומאת הנבלה==
{{ערך מורחב|טומאת נבלה}}
בתורה נאמר: {{ציטוטון|וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה, הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב... והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב.|{{תנ"ך|ויקרא|יא|לט|מ|קצר=כן}}}}
התורה מבחינה בין הנוגע, שרק הוא עצמו נטמא ואינו מטמא את בגדיו, לבין הנושא את הנבלה, שטומאתו חמורה יותר, ואף בגדיו נטמאים וטעונים "כיבוס", כלומר, טהרה במקוה.
רק החלקים הראויים לאכילה מטמאים. עור הנבלה ועצמותיה טהורים, וכן גם החלב (ח' צרויה) של בהמה שהתנבלה, וניתן לעשות בהם שימוש לכל מלאכה.

עוד נאמר בתורה: {{ציטוטון|וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר, וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר. ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ, ונשא עונו.|{{תנ"ך|ויקרא|יז|טו|טז|קצר=כן}}}} בתורה שבעל פה התפרש פסוק זה על נבלת העוף הטהור דווקא, שמטמאת את האוכל אותה, אך לא את הנוגע בה במגע חיצוני. כמו כן מלמדת ההלכה, שרק נבלה מטמאת ואילו טריפה שנשחטה כהלכה אינה מטמאת.

==ראו גם==
* [[שחיטה (הלכה)]]
* [[טרפה]]
* [[חתיכה נעשית נבלה]]

== קישורים חיצוניים ==
*{{אנצ דעת|2499|נבלה}}
* [http://mechon-mamre.org/i/5204.htm הלכות מאכלות אסורות פרק ד] (העוסק בנבלות וטרפות) באתר של "[[מכון ממרא]]"
*{{אתר פניני הלכה|קישור=https://ph.yhb.org.il/17-20-01|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות נבילה וטרפה}}

{{קצרמר|הלכה}}
[[קטגוריה:שחיטה ביהדות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:בעלי חיים ביהדות]]
[[קטגוריה:פרשת ראה]]