הצגת המקור של הדף "הפקר בית דין הפקר"

ב[[הלכה]], '''הפקר בית דין - הפקר''' הוא כלל המופיע ב[[תלמוד]] בהתבסס על ה[[משנה]] וה[[מקרא]],{{הערה|{{משנה|שקלים|א|ב}}; {{בבלי|יבמות|פט|ב}}.}} ולפיו [[בית דין (הלכה)|בית דין]] יכול [[הפקר|להפקיר]] רכוש מבעליו ללא הצדקה משפטית-פורמלית, לפי ראות עיניו.

ה[[ר"ן]] הסביר על פי כלל זה את האפשרות של [[דיין (הלכה)|דיינים]] שאינם [[סמיכה לרבנות|סמוכים]] לדון חלק מ[[דיני ממונות]].

== תוקף הכלל ==
לכלל זה תוצאות מרחיקות לכת, שכן על פיו ניתן פורמלית לעקור דברים להם תוקף מהתורה, באמצעות שינוי המצב הממוני שעליו חל דין התורה. לדוגמה: לפי אחת השיטות, [[הפקעת קידושין|הפקעת קידושי כסף]] על ידי בית דין נעשית באמצעות הפקרת הכסף עמו קידש הבעל את האשה, וכך מתברר שהקידושין כלל לא חלו, כיוון שהאשה התקדשה בכסף שלא היה שייך לאיש המקדש. כמו כן חז"ל יכולים מתוקף דין זה לשנות את דיני ה[[ירושה (משפט עברי)|ירושה]] הרגילים של התורה.

== פרטי הכלל ==
במהות הכלל ישנם מחלוקות באחרונים בנוגע לכמה מהם:

* ישנו דיון הלכתי בשאלה האם בית דין יכול להעביר חפץ מאדם אחד לאחר, או שבכוחו רק להוציא חפץ להפקר.{{הערה|ראו מחלוקת "[[קצות החושן]]" ו"[[נתיבות המשפט]]" ("קצות החושן", סימן רל"ה, סעיף ד'; "נתיבות המשפט", סימן רל"ה, סעיף י"ג).}} ה[[שיטה מקובצת]] מסביר, כי כוח בית הדין להפקיר דבר מסוים, עדיין אינו מקנה אותה להם, אלא בית הדין רק מפקיר את החפץ מבעליו הראשונים, ונותן רשות לשני לקנות את החפץ.{{הערה|שיטה מקובצת ב{{בבלי|בבא בתרא|ק|א}}, ראו את מלוא דבריו בערך [[קניין הילוך#דרך הרבים]].}}
* דיון נוסף עוסק בשאלה האם [[מעשה קנין]] שתוקן על ידי חכמים ותקפו רק מ[[דרבנן]], יהווה קנין גם לגבי דינים מ[[דאורייתא]] מכח הפקר בית דין, כך שאפשר יהיה למשל לקדש בו אשה.{{הערה|ראו "קצות החושן", סימן קצ"ד, סעיף ג'.}}

== בתקופה המודרנית ==
כלל זה אף אפשר להצדיק את התקנת [[תקנות הקהל]] ב[[קהילה יהודית|קהילות היהודיות]] מבחינה הלכתית. הצדקה זו נעשתה באמצעות מספר [[היקש (הלכה)|היקש]]ים. ראשית, ל"בית דין" יכולת להחליט דברים שלא מתוקף דין קבוע - הפקרת רכוש מהווה רק דוגמה לכך. שנית, בית דין הוא דוגמה למוסד המוסכם על הקהילה ומכאן ניתן לומר שנבחרי הקהילה אף הם עונים על קריטריון זה ועל כן יכולים להוסיף דין על הכתוב בתורה. זאת, כל עוד אינם עוברים על איסורים מפורשים שכתובים בתורה (מלבד התנאות על דיני ממון, אשר מותרות). כך גם בפסיקה הישראלית כלל זה הוזכר בין השאר כהצדקה לפעול לפנים משורת הדין<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 290-291: "הפקר בית דין הפקר" - כלל המסייע לעשיית צדק ומניעת פרצות ותקלות. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>.

==קישורים חיצוניים==
* {{מיקרופדיה|הפקר בית דין}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{דיני ממונות}}
{{דיני עדות}}

{{קצרמר|הלכה}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ממונות]]