הצגת המקור של הדף "בצדק תשפוט עמיתך"

{{סוגיה
|מקרא={{תנ"ך|ויקרא|יט|טו}}
|משנה=
|תלמוד בבלי={{בבלי|שבועות|ל|א}}
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|סנהדרין והעונשין המסורין להם|כא|ללא=שם|ספר=שופטים}}
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|קעז}}{{ש}}{{ספר החינוך|רלה}}
|ספרות הלכתית נוספת=[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]
|שם=}}

'''בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ''' היא [[מצוות עשה]] מתוך [[תרי"ג מצוות]], לפיה הדיין חייב לשפוט בצדק וביושר, ולא להטות את הדין משיקולים שונים. צד נוסף של המצווה מצריך לדון לכף זכות אדם שעושה מעשים חשודים, אמנם נחלקו לגבי תוקף ציווי זה.

==דיני המצווה==
מקור המצווה בפסוק: {{ציטוטון|לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל '''בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ}}{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יט|טו}}}}.

וכן למדו חכמים{{הערה|{{בבלי|שבועות|ל|א}}}} שחובה על הדיינים להשוות את שני בעלי הדין בכל דבר שלא יהא אחד מאריך בדיבורו ולאחד יאמרו לו קצר דברך, שלא יסביר הדיין פנים לאחד וידבר אליו רכות, ולאחר ירע פנים וידבר אליו קשות. ואם אחד לבוש בגדים מכובדים והשני בגדים בזויים על הדיינים לומר למכובד או הלבישו כמותך או לבוש כמוהו. וכן שלא יהיו בעלי הדינים אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדים או שניהם יושבים.{{הערה|[[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]] יז, א,}}.

==לדון לכף זכות==
עוד דרשו חכמים שכוונת הפסוק לכלול גם את החובה על כל אדם לשפוט כל מעשה של אדם אחר{{הערה|שלא הוחזק כרשע.}} בפרשנות חיובית{{הערה|{{בבלי|שבועות|ל|א}}}}, כנאמר במשנה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות"{{הערה|{{משנה|אבות|א|ו}}}}. וניתנו מספר טעמים למצוה זו '''א'''. כדי להימנע מ[[שנאת חינם]]{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה רל"ה}}, '''ב'''. כדי שלא יחסר לו במצוות [[ואהבת לרעך כמוך]]{{הערה|[[ספר מצוות קטן|סמ"ק]] מצווה ח, [[שמירת הלשון]] שער התבונה פרק ה, [[יסוד ושורש העבודה]] שער ראשון פ"ז}},  '''ג'''. שעל ידי שידון את חברו לכף זכות ימנע מלחטוא שלא ירצה להיות חוטא יחיד במקום שכולם צדיקים בעיניו{{הערה|שו"ת [[משה יהושע יהודה לייב דיסקין|מהרי"ל דיסקין]] חלק א' עמ' נד}}.

נחלקו הראשונים האם זו חובה או מידת חסידות ב[[ספר החינוך]]{{הערה|מצווה קל"ה}} כתב שזו חובה, וכן כתב בספר המצוות{{הערה|ספר המצוות ל[[הרמב"ם]] מצות עשה קע"ז}}, אך ה[[רמב"ם]] [[פירוש המשנה לרמב"ם|בפירושו למשנה]]{{הערה|אבות א' א'}} וב[[משנה תורה]]{{הערה|הלכות דעות ה' ז'}} כתב שהיא מידת חסידות שאינה חובה{{הערה|בספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] עשין ג' מקור חיים סק"ג, כתב שכלפי אדם שאינו יודע מה טיבו אם הוא צדיק או רשע הרי זו מידת חסידות אך את חברו או אדם שמכירו שאינו רשע חובה לדונו לכף זכות.}}. 

והפליגו חכמים{{הערה|{{בבלי|שבת|קכז|ב}}}} בשכרו של הדן לכף זכות שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ודנים אותו מן השמים לזכות{{הערה|ביאר בספר {{HebrewBooks||'''ארחות יושר'''|49046||ללא}} פרק ד' על פי הגמ' (שבת ל"ב.) שאפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות ניצול.}}. וכתב בספר [[של"ה]]{{הערה|שער האותיות, אות כ'}} "כל אדם ירגיל עצמו במדה זו לדון חבירו לכף זכות בכל מה שאפשר אפילו בדרך רחוק שבנוסף על זה שמסלק קטטה ונותן שלום בארץ, מרבה כבוד שמים, והקדוש ברוך הוא חפץ מאוד בזה, ולא רק שדנים אותו למעלה לכף זכות אלא אף בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מראה לו חיבה יתרה".

במשפט העברי ביסס השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], על פסוק זה ועל הפרשנות שניתנה לו, את הכלל המשפטי בדבר [[חזקת החפות מפשע]]<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 203: חובת הרשות המנהלית להעמיד את האזרח בחזקת זכאי. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* [http://ph.yhb.org.il/08-01-09 בצדק תשפוט עמיתך – הוי דן את חברך לכף זכות], [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]], באתר פניני הלכה.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מצוות עשה למניין הרמב"ם}}
{{דיני עדות}}

{{קצרמר|הלכה}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:מצוות שבין אדם לחברו]]
[[קטגוריה:מצוות עשה]]
[[קטגוריה:פרשת קדושים]]
[[קטגוריה:מניין מצוות שמירת הלשון לפי החפץ חיים]]
[[קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין]]