הצגת המקור של הדף "לא תענה ברעך עד שקר"

{{סוגיה
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כ|יב|קצר=כן}}
| משנה =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|עדות|יז|ללא=שם|ספר=שופטים}}
| שולחן ערוך =
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|לאו|רפה}}{{ש}}{{ספר החינוך|לז}}
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''לא תענה ברעך עד שקר''' הוא [[מצוות לא תעשה]] על נתינת [[עדות שקר]]. איסור זה הוא הדיבר התשיעי ב[[עשרת הדיברות]].

== מקור האיסור ומהותו ==
מקור איסור זה מופיע ב{{תנ"ך|שמות|כ|יב}}: "לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר". בנוסח עשרת הדברות המופיע ב{{תנ"ך|דברים|ה|טז}} ישנו פסוק דומה מאד: "לֹא תִּֿרְצָח וְלֹא תִּֿנְאָף וְלֹא תִּֿגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא".
== עדים זוממים ==
{{עשרת הדיברות}}
{{הפניה לערך מורחב|עדים זוממים}}
דין אדם שהעיד עדות שקר, מופיע ב{{תנ"ך|דברים|יט|טז|כא}}. בפסוק מפורטת [[מצוות עשה]] העוסקת בענישת עדים אשר נמצא שהעידו עדות שקר, עדות שקר היא עדות של אדם שהודה או שהוכח שיש טעות בעדות עצמה. לדוגמה - נמצאה הוכחה שבעדות עצמה יש פרט לא נכון. העונש על עדות שקר הוא מלקות.

ישנו סוג נוסף המקביל לעדות שקר הנקרא '[[עדים זוממים]]'. עדים זוממים הם עדים שהעידו עליהם שיש טעות לא בגוף העדות, אלא בעדים עצמם. לדוגמה - יגיעו עדים אחרים ויעידו שהעדים הזוממים היו איתם באותה שעה של הפשע, ולכן לא הגיוני שהם מעידים, זה נקרא הזמת עדות.

על פי התורה בית הדין מחיובים לנהוג בהם כפי שהיו שזממו לעשות ב[[נאשם]] החף מפשע שהעידו עליו את עדות השקר.

==ראו גם==
* [[עדים זוממים]]

==קישורים חיצוניים==
* {{המכלול}}

{{מצוות לא תעשה למניין הרמב"ם}}

{{בקרת זהויות}}
{{קצרמר|הלכה}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]