הצגת המקור של הדף "משהה נקביו"

'''המשהה נקביו''', כלומר, המתאפק מלעשות צרכיו כאשר הוא מרגיש צורך בכך - עובר בכך על האיסור ה[[הלכה|הלכתי]] '[[בל תשקצו]]'.

== מקור האיסור ==
את איסור משהה נקביו למד [[רב אחאי]] ב[[תלמוד בבלי]]<ref>[[מסכת מכות]] דף טז ע"ב</ref> מן הפסוק ב[[ספר ויקרא]]: {{הדגשה|אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.|ויקרא יא מג|ספר ויקרא, פרק י"א, מ"ג}}, מאחר שיש בהתאפקות משום מיאוס.

הפוסקים נחלקו אם איסור זה הוא [[דאורייתא]]<ref>כ"כ בכמה אחרונים, הרמב"ם בספר המצוות מצוות לא תעשה קעט, ה[[רבינו יונה]] [[שערי תשובה]] פרק ג סעיף צג, רבי [[אליעזר ממיץ]] [[ספר יראים]] מצווה קנא, שו"ת הרשב"ש סימן רעד</ref> או [[דרבנן]] והפסוק רק [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]]<ref>כן דעת רבי [[מנחם המאירי]] בספרו בית הבחירה מכות, טז, ודעת חידושי [[הריטב"א]] מכות טז ב, ו[[הרשב"ץ]] בספר זוהר הרקיע לאוין עב, וכ"כ בספר [[תרומת הדשן]] תשובה קטז</ref>.

[[הרמב"ם]] כתב שהמשהה נקביו, מלבד מה שהוא עובר באיסור של 'בל תשקצו', הוא גם גורם לעצמו בעיות בריאותיות כתוצאה מכך<ref>[[מנורת המאור (אבוהב)|מנורת המאור]] נר ו' כלל א פרק ג חלק א</ref>.

על דרך הרמב"ם כתבו ראשונים אחרים שהמשהה נקביו ל[[השתנה|קטנים]] מסתכן ב[[עקרות]] ומשום כך יש איסור נוסף בדבר על פי הפסוק ב[[ספר דברים]] {{הדגשה|לא יהיה בך עקר|דברים ז יד|ספר דברים, פרק ז', י"ד}}. ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] אף מסופר על חכמים שונים שהפכו לעקרים, והתלמוד מייחס זאת לכך שהתאפקו מעשיית צרכים משום שהשתתפו בשיעור שנמשך זמן רב{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[S:יבמות סד ב|מסכת יבמות, דף ס"ד עמוד ב']]. לדיון בנושא מבחינה מדעית ראו '''[[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]]''', כרך ב', עמ' 269-270. [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D מובא גם] באתר ישיבה}}.

לדעת ה[[חזון אי"ש]], כיום אין חשש עקרות, מאחר ש'[[השתנות טבעים בהלכה|השתנו הטבעים]]'{{הערה|בספר 'יצחק יקרא' על [[משנה ברורה]] סימן ג' ס"ק ל"א, הביא כן בשם החזו"א}}.

== הגבלות לאיסור ==
ה[[ראשונים]] סייגו את האיסור להשהות נקביו, וכתבו מספר מקרים בהם הדבר מותר:

* ה[[רשב"א]] התייחס למי שמרגיש צורך לעשות את צרכיו תוך כדי מהלך ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], וכתב שמותר להתאפק אם ניתן{{הערה|'''שו"ת הרשב"א''', חלק א', סימן קל"א}} .

* ב[[שו"ת]] "[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]" כתוב שמי שנמצא במקום שיהיה לו חוסר נעימות לעשות את צרכיו - מותר לו להתאפק{{הערה|רבי [[ישראל איסרלן]], [[שו"ת]] '''תרומת הדשן''', תשובה ט"ז.}}.
* ב[[שו"ע הגר"ז]]<ref>או"ח סי' ג' סעי' י"א מהו"ת</ref> טען שכל מי שיכול להעמיד עצמו עד כדי [[שיעור הילוך]] [[פרסה (מידת אורך)|פרסה]] אין בו משום בל תשקצו, כיוון שאין בזה סכנה.

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/10-13-13|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=בל תשקצו בהשהיית צרכיו}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|הלכה}}

{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:רפואה והלכה]]
[[קטגוריה:שתן]]
[[קטגוריה:הלכות בית הכסא]]