איסור והיתר הארוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
he>טל ומטר
 
(נראה)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''איסור והיתר הארוך''' (ידוע בקיצור '''או"ה''') הוא ספר על הלכות [[איסור והיתר]]. המחבר כתב את הספר על פי הוראות שקיבל מה[[שלום מנוישטט|מהר"ש]] רבו של ה[[מהרי"ל]].
'''איסור והיתר הארוך''' (ידוע בקיצור '''או"ה''') הוא ספר על הלכות [[איסור והיתר]]. המחבר כתב את הספר על פי הוראות שקיבל מה[[שלום מנוישטט|מהר"ש]] רבו של ה[[מהרי"ל]].


ישנם שני נוסחים של הספר. נוסח כתבי היד של הספר שונה מנוסח הספר שבדפוס, שכנראה נדפס על פי כתב יד אחר. מספר פעמים הובאו בדברי ה[[רמ"א]] פסקים מהספר שאינם נמצאים בדפוס ולפעמים נמצאים אך במשמעות אחרת. כבר הרמ"א בעצמו העיר על ההבדל בין שני נוסחי הספר.{{הערה|1=שו"ת הרמ"א סימן קל"ב,יב) "אך שאני תמה שכתבתי שני פעמים בשם א"ו הארוך שכן נהג מהר"ש ולא מצאתי עכשיו בא"ו הארוך הנדפס, ובאמת כשלמדתי ולקטתי חדושי איסור והיתר הארוך עדיין לא היה נדפס והיה לי אחד בכתב, ואולי שם ראיתי כתוב שכן נהג מהר"ש, כי מובטח אני בעצמי שלא בדיתי מלבי וא"כ אפשר שגם הלשון היה כתוב בעניין אחר, אף אם לא נראה לי מתוך סגנון זה אשר לפנינו כאשר כתבת"}}


== מחבר הספר ==
== מחבר הספר ==
זהות מחבר הספר אינה ידועה, אך הוא חובר על ידי אחד מהקדמונים מחכמי אשכנז בדורו של רבי [[ישראל איסרלן]] מחבר ספר [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]].
זהות מחבר הספר אינה ידועה, אך הוא חובר על ידי אחד מהקדמונים מחכמי אשכנז בדורו של רבי [[ישראל איסרלן]] מחבר ספר [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]].


ישנן כמה השערות בדבר מחבר הספר, יש הסוברים ששמו הוא רבי יונה אשכנזי.{{הערה|1= לדעת נפתלי בן יעקב, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, ח"ד, בערך שפ"ח, שהמחבר רבי יונה אשכנזי הוא רבי יונה בנו של ר' איסרלן שהיה מרבני רגנשברג יחד עם מהר"י ברונא.}}


== חשיבות הספר ==
== חשיבות הספר ==

גרסה אחרונה מ־16:06, 26 בפברואר 2024

איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה) הוא ספר על הלכות איסור והיתר. המחבר כתב את הספר על פי הוראות שקיבל מהמהר"ש רבו של המהרי"ל.


מחבר הספר

זהות מחבר הספר אינה ידועה, אך הוא חובר על ידי אחד מהקדמונים מחכמי אשכנז בדורו של רבי ישראל איסרלן מחבר ספר תרומת הדשן.


חשיבות הספר

הספר מהווה מקור בסיסי ומשמעותי בפסיקת ההלכה בתחומי איסור והיתר. הוא אחד המקורות המובהקים לפסקי הרמ"א בחלק יורה דעה, והעובדה שרבי יוסף קארו לא השתמש בספר הייתה אחד הגורמים שהניעו את הרמ"א לחיבור ספר דרכי משה.[1] גם בדורות מאוחרים יותר, המשיך הספר לשמש מקור חשוב לפסיקת ההלכה, וכך לדוגמה כתב רבי יהונתן אייבשיץ בהקדמתו לספר כרתי ופלתי:

ובפרט איסור והיתר הארוך שמפיו אנו חיים ממש בהוראת איסור והיתר

פלתי פד, ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לשונו בהקדמה
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.