מצוות לינה

מתוך המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצוות לינה היא מצווה מדאורייתא להישאר ללון בירושלים ביום הקרבת קורבן.

מקור

נאמר בתורה ”ופנית בבוקר והלכת לאהלך” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ז'). מפסוק זה למדו חז"ל[1] שאדם חייב לשהות בירושלים בלילה שלאחר הקרבת הקרבן שהביא. יש אומרים שברגל החיוב הוא לשהות בירושלים במשך כל ימי הרגל, גם אם לא הביא קרבן באותו יום ויש אומרים שהחיוב הוא רק לילה אחד כבכל קרבן.

טעם המצווה

התורה תמימה טען שההסבר למצווה זה הוא החיוב על כל אדם לצאת לדרכו בבוקר בלבד מפני שבלילה מצוי הזק.[2] לשיטה זו פסוק זה הוא מקור לדין רחב בהרבה.

הרש"ר הירש כתב שסיבת דין זה היא לשהות בקרבת המקדש ולספוג את אווירתו.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משנה, מסכת בכורים, פרק ב', משנה ד'
  2. תורה תמימה על דברים פרק טז הערה ל
  3. פירוש הרש"ר הירש על ב דברים פרק טז
First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.